מרן בשלחן ערוך (או”ח סי’ תקס”ח ס”ט) כתב

העליה לקבר לפני שבת (ספר “יקרא דחיי” סי’

היות וקבלתם תשובות סותרות נענה עם מקורות בעז”ה

מותר, רק לא להספיד. כן כתב בספר יקרא

אם כשלא תבוא יורגש חסרונה, הוה ליה אבילות

אין לזה מקור מפורש בפוסקים, אלא שנוהגים להמנע

עדיף לתת לאברך שיאמר קדיש לעילוי נשמת הנפטר

מותר לקחת בת דוד לאשה. כמו כן מותר

אם יש צורך גדול כגון שאין מקום בבית

מתחילין מערבית של ליל שבת הקודם (יקרא דחיי

בספר יקרא דחיי סימן י"ט סעיף מ התיר

אף שמותר להסתפר בערב החג אף קודם חצות

אינם צריכים להפסיק בשבוע הראשון של החודש האחד

בס”ד ח’ תמוז ה’תשפ”א לפ”ג   לכב’ עמוד

♦ דִּינֵי אֲמִירַת י"ג מִדּוֹת ♦ לִמְנוֹת י"ג מִדּוֹת בְּאֶצְבְּעוֹתָיו ♦ אֹפֶן מִנְיַן י"ג מִדּוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בַּאֲמִירַתם ♦ תְּקִיעַת שׁוֹפָר בִּסְלִיחוֹת ♦ כַּוָּנָה וְדִקְדּוּק בַּסְּלִיחוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בְּנֻסַּח הַסְּלִיחוֹת ♦ מֵהִלְכוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת ♦ תִּקּוּן חֲצוֹת עָדִיף מִסְּלִיחוֹת ♦ ועוד ועוד

מיד בסיום המלחמה אני הולך ללמוד יהדות ולהכיר את בורא העולם! כשהסתיימה המלחמה נותרו לי רק שלושה חודשים כדי להשלים את התואר שלי באגרונומיה, אמרתי לעצמי ‘רק אסיים את התואר – ומיד לישיבה!’. ואכן סיימתי את לימודי, אך מה אומר ……….

בהיות ובימי חג הפסח האחרון הפיצו אינשי דלא מעלי קונטרס "דייני הכזב", ולפני כן קונטרס "גיטי הכזב", המלאים דברי בלע ונאצה נגד דייני ישראל המכהנים בבתי-דין הרבניים, בצורה מזלזלת ומחפירה. חזקו עלי דברי מאור עינינו מו"ר ועט"ר מרן ראש הישיבה יחשל"א, להשיב על דבריהם ולגלות זיופיהם הרבים כחורי כברה.

אין שום בעיה ללכת לבית העלמין בשנת אבל